השבחה מוגדרת בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כ- "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

סעיף 2 לתוספת השלישית מסביר את הדינמיקה של ההשבחה כדלקמן: " חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן היטל) ............."

סעיף 3 לתוספת השלישית אומר כי שיעור היטל ההשבחה הוא מחצית ההשבחה.

סעיף 4 לתוספת השלישית קובע כי "ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין ......".

היטל השבחה מהווה סוג של מס המושת בגין השבחה של נכס מקרקעין בגין הרחבתו ו/או כל פעולה אחרת אשר מעלה את שווי זכויות הניצול בו.

בעל נכס אשר עושה פעולה כאמור נדרש לשלם מס בדמות היטל השבחה.

היטל השבחה מוטל על מי שהמקרקעין שברשותו הושבחו, בעקבות פעולה שננקטה ע"י רשות המתכננת, לרבות פעולות שדורשות הסכמה או אישור שלה.

שווי כאמור נקבע ע"י שמאי מקרקעין, ועליית השווי יכולה להתבטא ע"י זמינות הקרקע לבניה, תוספת זכויות בניה, שינוי יעוד, שימוש חורג, אישור הקלות ועוד.

הרשות המתכננת דורשת את תשלום היטל ההשבחה בעת מימוש הזכות, אשר מתבטאת בעיקר בשני מקרים: מימוש ע"י בניה או הרחבה של הבנוי או מימוש ע"י מכר זכות. הרשות המתכננת נעזרת בשירותי שמאי מקרקעין לצורך קביעת גובה ההשבחה, קביעת השמאי אינה מוחלטת וניתן להשיג עליה במאצעות שומה נגדית של שמאי אחר, והקביעה המוחלטת בסוף תהיה מפיו של שמאי מכריע ממונה ע"י משרד המשפטים.

המחוקק קבע בסעיף 4 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כי שמאי מקרקעין הינם בעלי מקצוע המוסמכים וכשירים לקבוע את גובה ההשבחה, מכיוון ששמאי הוא בעל היכולת והידע הרחב בתחומים שונים כגון תכנוני, הנדסי, משפטי וכלכלי.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור לעיל ללא קבלת ייעוץ מקצועי ובהתאמה למקרה ספציפי.

למידע והסברים נוספים ניתן לפנות אלינו ונשמח לעזור.